רש"י על חולין ע״א ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע״א ע״ב:ט׳ רש"י על חולין ע״א ע״ב:י״א »

10 דִּתְנַן: הַנִּכְנָס לְבַיִת הַמְנוּגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו, וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו – הוּא וְהֵן טְמֵאִין מִיָּד. הָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבָּעוֹ – הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, פַּת חִטִּים וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִים, מֵיסֵב וְאוֹכֵל בְּלִיפְתָּן.

פירוש רש"י על חולין ע״א ב:י׳

10 וטבעותיו בידיו - בקומצו שלא כדרך מלבוש:

11 טמאין מיד - דקרינא נמי בכלים והבא אל הבית:

12 היה לבוש כליו כו' - הוו להו בגדים דידיה וכתיב והאוכל בבית יכבס את בגדיו עד שישהא שיעור אכילה:

13 פרס - חצי ככר של עירוב שהוא מזון שתי סעודות והוא שמונה ביצים כדאמרינן בעירובין דף פב::

« רש"י על חולין ע״א ע״ב:ט׳ רש"י על חולין ע״א ע״ב:י״א »